מאז ינקות, אנו לומדים שכשאני בוכה – אמא באה. כשאני דוחף את הכוס מהשולחן – היא נופלת ונשברת. כשאני עובד קשה – אני מצליח בחיים. הנטייה האנושית הזו, המעוגנת לנו ברמה המוחית לנבא ולהסיק מסקנות, הביאה אותנו, כפרטים וכחברה, לתלות ולהתמכרות ב'וודאות'.
המצב החדש, שנכפה על העולם כולו, מאלץ אותנו לנטוש את התוואים הפסיכולוגים הישנים, שכבר לא מתאימים למצב החדש. מגפת הקורונה, או בשמה האחר מגפת אי-הוודאות, הנה שלב חדש באבולוציה של האדם, של חברות ומדינות.
ההבנה הבסיסית ש'מה שנעשה' (הסיבה) לא בהכרח ישפיע על 'מה שיקרה' (התוצאה), טומנת בחובה רגשות העדר שליטה וחוסר וודאות. מדובר על לא פחות ממהפכה תודעתית, המשנה את סדרי העולם, שהלא 'ענווה', 'צניעות' ו'וודאות' הינם ההיפך הגמור מחוויית העולם המודרני. לעיצובם מחדש של מבני הנפש האנושית תהיה בהכרח השפעה על תפקוד המוח האנושי ואפילו על המבנה שלו.
